בינה מלאכותית ויצירתיות: השינויים החדשים באטסי שכדאי להכיר

חלקנו ממש נושמות בינה מלאכותית. רק גילינו אותה לפני שנה, והנה – כבר אי אפשר בלעדיה. היא פרצה לכל תחום בחיים, ואפילו לעולם היצירה. הבינה המלאכותית מעוררת הרבה רגשות, שאלות ומחלוקות, ולא מפתיע שגם באטסי היו חייבים להתמודד עם העניין ולהכריע באיזה אופן היא משתלבת בעולמם של היוצרים שמוכרים את עבודותיהם שם.

אז מה אטסי החליטו? הם בחרו לאפשר ליוצרים להשתמש בכלים מבוססי בינה מלאכותית כדי לייצר יצירות, כל עוד מדובר בתהליך שבו האמן עצמו מוביל ומכוון את ה-AI עם הנחיות מקוריות (prompts) שלו. זה אומר, למשל, שיצירות כמו סצנות פנטסטיות או דיוקנאות של חיות מחמד שייוצרו בעזרת AI – מותרים למכירה, אך המוכרים חייבים לציין בתיאור המוצר שהם השתמשו בבינה מלאכותית כחלק מהתהליך.

זה צעד מעניין, שמאפשר ליוצרים לשלב טכנולוגיות חדשות ולהגיע למקומות יצירתיים שאולי לא היו אפשריים קודם לכן. אבל מצד שני, כאן נכנסים לתמונה הרבה שאלות אתיות. יש אנשים שטוענים, ובצדק, שצריך לחשוב על השפעות השימוש ב-AI – כמו האופן שבו הכלים הללו מאומנים על יצירות קיימות, חלקן מוגנות בזכויות יוצרים. ויש גם את הדאגה לגבי ההשפעות הסביבתיות של כמויות עצומות של נתונים שמפעילים את הבינה המלאכותית.

אטסי מבהירים שהם ערים לנושאים האלו ומודעים לחשיבות הדיון, ולכן הם עוקבים אחר ההתפתחויות בנושא ומתחייבים לעדכן את המדיניות במידת הצורך, כדי לשמור על איזון נכון בין תמיכה ביוצרים ושמירה על אותנטיות.

בנוסף, אטסי קבעה איסור על מכירת חבילות הנחיות (prompt bundles) לבינה מלאכותית מבלי להציע גם את המוצר הסופי. ההיגיון כאן הוא שמבחינתם, ההנחיות שניתנות ל-AI הן חלק בלתי נפרד מהתהליך היצירתי, ולכן אי אפשר להפריד בין ההנחיות לבין היצירה המוגמרת שמוצעת למכירה. הם רוצים לשמור על הערך של העבודה היצירתית ולהבטיח שהמוצרים שמוצעים למכירה באמת מייצגים את המאמץ והייחודיות של האמנים.

ולסיום, ישנו גם העניין של תוכן רגיש. כל יצירה שנעשית בעזרת בינה מלאכותית ומציגה עירום או תכנים מיניים חייבת לעמוד בכללים של אטסי בהתאם למדיניות הפריטים האסורים שלהם. זה כולל גם איסור על תוכן שפוגע בפרטיות או בזכויות האישיות של אנשים אחרים.

בינה מלאכותית היא עדיין תחום שמתפתח במהירות, ואנחנו רואים את השינויים האלו מתרחשים מול העיניים שלנו. השינויים שאטסי ביצעו הם רק הצעד הראשון בדרך שבה אנחנו נצטרך להגדיר מחדש את הקווים שמפרידים בין אמנות, טכנולוגיה, ואתיקה.

מקור